יום ה', כה’ באב תשע”ז
דף הבית מרחבי כיתות הגנים שלנו חדר מורים יצירת קשר

חגיגות יום הולדת 120 לוי אשכול (שְׁקוֹלְניק) 1895-1969, היה ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל.

חומת אש הורית – הורות נוכחת בעידן וירטואליחומת אש הורית – הורות נוכחת בעידן וירטואלי מיכאלה צמח ואורית רוזנבוים- מכון אדלראני חוזרת מיום עבודה ארוך, ופוגשת את בתי בת ה- 17 במצב רוח עילאי. "היה לי יום נפלא" היא מספרת. "קניתי בגדים בחצאי מחירים. אחר כך ראיתי סרט, דיברתי עם חברים, וקבעתי למחר פגישה עם סוכן דוגמניות. נראה לי שמצאתי חן בעיניו. הוא התלהב מהנתונים שלי והחלטנו להיפגש…" אני מנסה לא להישמע דאגנית מדי: "אז אני מבינה שכל היום היית מחוץ לבית. מקווה שהתלבשת חם בימים קרים אלו." בתי פורצת בצחוק: "אמא, את כזו דור ישן. מה פתאום לצאת מהבית בקור כזה… עשיתי הכול דרך האינטרנט". היא צוחקת, אבל בטני מתהפכת. אני שואלת: "וסוכן הדוגמניות, מי הוא?" בלי להתבלבל, היא משיבה בקלילות: "לא יודעת, מישהו התחבר לצ'ט שלי, ביקש קצת נתונים, את יודעת… נתונים שחשובים לדוגמניות. התכתבנו כמה דקות, שלחתי לו תמונה שלי בבגד ים והוא התלהב. וזהו, קבענו להיפגש מחר."איך הגענו עד הלום? "לדעתי, יש שוק עולמי רק לחמישה מחשבים בערך" – אמירה זו מיוחסת ליו"ר מועצת המנהלים של IBM בשנת 1943. היום המחשבים מצויים כמעט בכל בית. לפני שנים אחדות, הורים התלבטו אם להציב את המחשב במרחב הציבורי או בחדר הילדים. היום הגישה לרשת זמינה באמצעות הטלפון הנייד החכם… השאלה איננה כיצד לחסום את הגישה אל המחשב וגם לא איך לפקח על ילדינו בצורה הטובה ביותר. המשימה ההורית היא להשכיל לבסס מערכת יחסים, בה ילדינו יוכלו להיות גולשים עצמאיים ואחראיים, ואנחנו נהווה עבורם כתובת לכל התלבטות.המחשב נוכח בחיינו, משפיע ומשמעותי בעידן המודרני: הוא מהווה חלק בלתי נפרד מחיינו ומחיי ילדינו. על כן, אנו מזמינות אתכם, ההורים, להכיר את התחום ולפתח עמדה הורית בנושא: להכיר את רשת האינטרנט על יתרונותיה ועל הסכנות שהיא טומנת בחובה. על סמך היכרות זו, להבין את חשיבותה של נוכחות הורית משפיעה בתחום זה, ולגבש דרכי פעולה.השפעת העמדה ההורית על הבניית תקשורת יעילה עם הילדיםהעמדה ההורית שלנו משפיעה על דרך התנהלותנו. האם אנחנו "בעד" שימוש באינטרנט, או "נגד"? האם אנו רק חוששים מהרשת, או גם מכירים במעלותיה? הורים רבים חווים בלבול בכל הקשור למדיית האינטרנט מכמה סיבות:- בילדותם לא היווה המחשב כלי זמין ללמידה, לשיתוף בידע, לניהול חיים חברתיים.- תחום עיסוקם אינו קשור בעולם המחשבים – הם אינם מתעניינים בתחום, או אף נרתעים ממנו. השפה בה משתמשים הילדים במחשב כמוה כ"שפה זרה" עבורם – שפה היוצרת חיץ בין הורה וילד.- עמדתם ההורית לגבי שימוש במחשב (כמה שעות ביום? לאילו צרכים…) אינה מגובשת. לכן, התגובות שלהם משתנות: ילדיהם זוכים לעיתים להתעניינות (מה זה? האתר הזה נראה מעניין), התעלמות או התנגדות (די כבר לשבת שעות על יד המחשב!!!)הורים בעלי עמדה שלילית בנושא השימוש במחשב, ינהלו כנראה עם ילדיהם שיח, שמטרתו להפריד בין הילד לבין המחשב: הפחדות, איומים, והגבלה נוקשה של שעות הגלישה. הכוונה היא טובה – להגן על הילדים. אולם, עמדה כזו תקטין את השפעת ההורים: עמדתם של ההורים תמקם אותם כמיושנים ולא רלוונטים בעיני ילדיהם. למרות הרצון הטוב, היכולת של הורים אלה להגן על ילדיהם במרחב הווירטואלי – תצטמצם.הורים בעלי עמדה חיובית כלפי האינטרנט יתמכו בילדיהם הגולשים. הם יתיידדו עם האינטרנט, ויפתחו עם ילדיהם תקשורת המבוססת על עניין משותף. השיח בין הורים אלה לבין ילדיהם, יהיה על התכנים בעולם האינטרנט, וגם על נושא הגלישה הבטוחה - שיח מלמד ומקדם, לקראת גלישה עצמאית ואחראית, של ילדים שצוידו בכלים לגלישה בטוחה.ילדינו נולדים לתוך עידן דיגיטלי. הם רוכשים ידע במהירות, שולטים במקלדת ובעכבר, ומתפעלים ביעילות ובזריזות מכשירים משוכללים, שהם פוגשים חדשות לבקרים. הם מעודכנים במתרחש, וגם אנחנו צריכים להיות מעודכנים. עלינו, ההורים, לוותר על אשליית השליטה ועל היותנו מקורות הידע הבלעדיים עבור ילדינו ולהמיר אותה בכלים לתקשורת מכבדת: שיתוף, התייעצות ובקשת עזרה. אם נכיר במומחיותם של הילדים בעולם המחשבים, נוכל לאפשר להם להועיל לנו, לתרום לנו וללמד אותנו. בחיים הכול יחסים! נטפח את היחסים הטובים במרחבים הממשיים: תקשורת פתוחה, עמדה חיובית ומיומנויות הוריות יעילות. היחסים הטובים בעולם הממשי, יסייעו לנו גם בליווי ילדינו ובהגנה עליהם במרחבים הווירטואלי.התכנים המוצעים בעולם האינטרנט זהים לאלה המוכרים לנו בחיי היום יום: קניות, טיולים, לימודים, חברים, חוגים, משחקים, סרטים ועוד. אלא שבעולם הווירטואלי התכנים נמצאים בהישג יד – צריך רק ללחוץ על המקשים… חשוב לזכור, כי בדיוק כמו בחיים הממשיים, לצד חלון ההזדמנויות שפותח האינטרנט, הוא מזמן גם סכנות רבות. גם כאשר הילדים נמצאים בבית, במרחב המוגן לכאורה – הם משוטטים במרחב חסר הגבולות של הרשת. במרחב הווירטואלי הם חשופים לסכנות מוחשיות, אשר אורבות להם. סכנות אלה עלולות לחדור במהירות ובקלות, להיכנס אלינו הביתה – בלי הזמנה ובלי לנקוש בדלת.הורה מתווך ערכיםילדים צעירים מתקשים להבחין בין החיים המציאותיים לבין אלו שנשקפים אליהם מתוך סרטים ומשחקי מחשב. במציאות הפיסית ילדים מתרגמים את חוויות החיים למשחקים: הם משחקים במשחקי "כאילו", בהם הם מגלמים דמויות. במהלך המשחק הם מתנסים בתפקידים שונים, כאשר הם "כאילו" רופא וחולה או אבא ואמא. כיצד יתרגמו למשחק את התכנים להם הם חשופים ברשת? משחקי מחשב רבים הם משחקים עתירי מאפיינים אלימים מאוד: כדי להתקדם בשלבים, להשיג יתרון ולנצח, יש להכות, להרוג, לדרוס ולחבל באחר.ההורים הם האחראים לתכני המשחקים אליהם נחשפים ילדיהם. חובתנו, ההורים, לחשוב על הערכים, אשר לאורם אנו שואפים לגדל את ילדינו. מה אמור ילד צעיר להסיק, כאשר הוא חווה פער בין האמירה השגורה "אצלנו בבית לא מרביצים" לבין משחק המחשב, בו הורים מאפשרים לילדם להפעיל כוח ואלימות? קיימת חשיבות רבה לסוג התכנים אליהם נחשפים ילדינו באמצעות ספרים, טלוויזיה, משחקי מחשב, אינטרנט, או כל אמצעי אחר. אנו האחראים על תכנים אלו, ועלינו להפעיל שיקול דעת.שמירה על איזוניםילדים סבורים, שביכולתם לנהל חיים שלמים מול המחשב. מפגש עם חברים באמצעות המחשב הוא אמנם חלק חשוב מחייהם, אך אין בו כדי להחליף מפגש פנים אל פנים! במפגשים בעולם הממשי, מפתחים ילדים מיומנויות חברתיות משמעותיות נוספות, כגון רגישות, יכולת לחלוק ואמפתיה. השיח המדובר בחיים הממשיים שונה מן השיח הממוחשב, התמציתי. הילד לא יוכל לרכוש ולשכלל בעולם הווירטואלי את מיומנויות התקשורת הנדרשות לו בעולם האמיתי . אנו יוצרים מגוון פעילויות עבור ילדינו בחיים הפיסיים: מגוון המאפשר לילד למידה והתנסויות בתחומים שונים. אנו מנסים למצוא את האיזון בין הזמן המוקדש לבית ספר ולהכנת שיעורים, לבין זמן המוקדש לחיים חברתיים ולחוגים. עלינו להרחיב את אחריותנו ומעורבותנו: אנחנו מופקדים על שמירת האיזונים גם בין שעות הפנאי שהוא מבלה במחשב, לבין שעות הפנאי, בהן הוא לוקח חלק ביחסים חברתיים המתרחשים בין בני אדם ממשיים בעולם הממשי.תווך בין עולמותבצד הגבולות המטשטשים בין חלום למציאות, ילדים מתקשים לתרגם תובנות מן החיים הפיסיים אל החיים הווירטואליים. ילד, אותו אנו מדריכים שלא לשוחח עם אנשים זרים בעת טיול בגן, אינו חש זרות מול אדם עמו הוא משוחח בצ'ט. יתכן מאוד, שהילד ימסור פרטים שונים לאדם זר זה, משום שאינו מחיל את הרעיון "לא לדבר עם זרים" גם לגבי "זרים ווירטואליים". תקשורת אינטרנטית יוצרת תחושת קירבה כמעט מידית – תוך רגעים ספורים, הזר שפגשת ברשת מוגדר כ"חבר". תפקידנו להסביר, כי מאחורי הדמות הווירטואלית נמצא אדם מוחשי, אשר כוונותיו יכולות להיות טובות או רעות. לכן, ההתייחסות אל אדם לא מוכר במרחב הוירטואלי, היא התייחסות אל אדם זר.עלינו להבין , כי ילדים מתקשים לעיתים להבין את ההמשכיות והקשר שבין החיים הווירטואליים לבין החיים הממשיים: ילד המתבטא בצ'ט בבוטות, תחת מעטה האנונימיות, עלול לחוות תגובה קשה מצד חבריו, אם יתבטא בדרך זו בחיים הממשיים. זאת ועוד: תחת מעטה האנונימיות נאמרים, נכתבים ומופצים תכנים פוגעים. יש להבהיר לילדים את הקשר בין העולם הווירטואלי לבין העולם הממשי, ולדרוש התנהגות הולמת בשני המרחבים - כמו בחיים הממשיים, כך גם ברשת – לא מדברים בגסות ובזלזול, לא משמיצים ולא מלבינים פני אדם.חלון הזדמנויותמחובתנו, ההורים, "לפתוח את החלונות": לא את ה WINDOWSשבמחשב, אלא את חלונות ההזדמנויות לתקשורת שבין הורים וילדים. עלינו להמיר את תחושת חוסר האונים, חוסר הידע והמבוכה שלנו – בעשייה.אם שגילתה באקראי כי בנה בן ה-13 צפה בסרט פורנוגרפי, התלבטה, מתוך הזעזוע שחוותה, לגבי התגובה הראויה: האם למנוע ממנו שעות מחשב, להעניש, או לנתק אותו מרשת האינטרנט? בעקבות דיון שהתקיים בקבוצת ההורים, בה היא משתתפת, הגיעה האם למסקנה, כי הסנקציות אותן ביכולתה להטיל תקפות רק לגבי המחשב הביתי (שהרי בפגישה בביתם של אחד מהחברים הוא יכול לחזור ולגלוש באותם אתרים). בזכות ההבנה, שאין ביכולתה לשלוט ולעקוב בכל רגע נתון אחר הרגלי הגלישה של בנה, האם בחרה לראות בעצם הגילוי חלון הזדמנות לשיחה כנה עם בנה בנושא מיניות, ולתווך את עמדתה בנושא האתרים הפורנוגרפיים. האם זיהתה הזדמנות לקיים שיח משמעותי עם בנה: השיחה ביניהם הגבירה את תחושת האמון והקרבה בין השניים, והדגימה, שהאם מוכנה לשוחח בפתיחות על כל נושא.הורה מלווהבחיי היום יום, מתוך רצון ומחויבות להגן על ביטחונם ועל בטיחותם של ילדינו, אנו מתעניינים בכל תחום ועניין הקשורים לחיי הילד: אנו עורכים בירור רציני לפני שאנחנו בוחרים עבורו את גן הילדים, בוחרים חוגים בהם המדריכים מומלצים, מתעניינים מה קורה איתו בבית הספר, מי הם חבריו, עם מי הוא מבלה בשעות אחה"צ וכו'… אנחנו עושים זאת מתוך אהבה ומתוך עניין בילד שלנו, וגם ממקום של מנהיגות הורית: אנחנו בעלי הניסיון, אנו האחראיים לביטחונו ולבטיחותו. תפקידנו ללוות אותו, להדריך אותו ולהגן עליו.כמו בחיים האמיתיים, כך גם בעולם הווירטואלי: חסרים לו עדיין כלים ומיומנויות, להתמודדות עצמאית ואחראית במרחב זה. בגיל שנה ליווינו אותו בצעדים הראשונים, אותם צעד בכוחות עצמו, ודאגנו שלא ייחבל. עתה עלינו ללוותו במסעותיו בעולם הווירטואלי. תפקידנו להיות נוכחים בחייו של הילד, לזהות וליצור חלונות של הזדמנות לשיח משמעותי עם ילדינו, להיות קשובים ולגלות יצירתיות במציאת פתרונות יעילים והסכמים, המקובלים עלינו ועל ילדינו. התפקיד ההורי, בכל הקשור למדיה זו, דומה לתפקיד ההורי בעולם הפיסי: התפקיד ההורי הוא לכוון את הילדים, לתווך מציאות, להפנות תשומת לב, לספק הגנה לצד הדרכה ולעודד התפתחות בתוך גבולות מוגנים. במילים אחרות: נוכחות הורית מוחשית ואפקטיבית נדרשת גם במרחבים הווירטואליים.גם בגיל ההתבגרות ניסיון החיים שלהם עדיין קצר. רבים מהם מודעים לסכנות, אך היות ושיקול הדעת שלהם אינו משוכלל עדין, והואיל וגיל זה מאופיין בנטייה "ללכת עד הקצה" ולהתנסות, נדרשת מעורבות הורית. מתבגרים מבלים חלק ניכר מהזמן במרחב הווירטואלי. האחריות ההורית לא מאפשרת לנו להסתתר מאחורי חוסר ידע או להתעטף בתמימות.מעורבות הוריתבבואנו להדריך ולהגן, עלינו להבהיר למתבגר את מטרת מעורבותנו: אין לנו כל כוונה לפגוע בפרטיות שלו, אלא – אנחנו רוצים לצייד אותו בכלים לגלישה בטוחה. תפקידנו להדריך אותו, כדי להקנות לו מיומנות ורגישות מחשבתית והתנהגותית, אשר תאפשר לו בעתיד התנהלות עצמאית ואחראית בהתמודדותו עם אתגרים וסכנות.נשתף את ילדינו ברצון שלנו ללמוד את המדיום, ונבקש מהם ללמד אותנו על האפשרויות השונות שמציעה הרשת. תפיסה הורית, הגורסת שעל ההורה לדעת הכל ולהיות בעל יכולת לתת מענה לכל שאלה שמעלה המתבגר, עלולה להרחיק את ההורה מתפקידו. לחילופין, עמדה מתעניינת ומוכנות ללמוד מהמתבגרים, תאפשר לנו להרוויח הזדמנות לשהות במחיצתם, הזדמנות לקיים תקשורת פתוחה בנושאים המעניינים אותם – נושאים מעולם התוכן שלהם. ננהל שיח פתוח, בו נקבע עקרונות לשימוש בטוח באינטרנט, אשר מקובלים הן על ההורים והן על הילדים. נשתף את הילד על פי גילו ובהתאם ליכולת ההכלה וההבנה שלו באירועים מסוכנים, אשר אירעו ברשת. נשתף אותו בדאגה שלנו לשלומו. לא נרשה לעצמנו להיעלב מהתגובה שלו: זכותו לצחוק ולהמעיט בחשיבותם של הדברים, או ברלוונטיות שלנו. חובתנו לקיים שיחה משמעותית ולהבהיר, כי מדובר בסכנה אמיתית. שיחה מכבדת ויצירת הסכם לגלישה בטוחה, ישדרו למתבגר שאנו מעוניינים בטובתו וסומכים עליו. כך נוכל לזכות בשיתוף פעולה. נוכחות הורית צריכה לבוא לידי ביטוי מעשי כל תחומי עיסוקם ועניינם של הילדים. לפיכך, מומלץ להורים לראות במימד וירטואלי זה חלק בלתי נפרד מהחיים המודרניים, הדורש מהם מיומנויות הוריות, הנגזרות מהבנת משמעויות והשלכות העידן הדיגיטלי .נוכחותנו בחייהם של ילדינו מתחילה שנים רבות לפני שהם ישובים מול המחשב. תשתית היחסים בינינו היא אחת, בעולם הווירטואלי ובעולם הפיזי. האם הילד שלנו יכול להרגיש בטוח בנו, בעזרתנו ובתמיכתנו? האם הוא בטוח ביכולתנו להדריך ולכוון אותנו, או שמא הוא חווה את ההורים כמי שיש להסתיר מהם כדי להימנע מכעס, עונש ושלילת זכויות? ככל שתשתית היחסים טובה יותר, עולה הסבירות שאם וכאשר יתקל הילד בתכנים לא מוכרים לו, כאלה המעוררים בו חוסר שקט, שאלות, חוסר הבנה, אי נחת או אי בהירות – הוא יוכל להרגיש בטוח לפנות אלינו ולהיעזר בנו. הדרך לפתיחת ערוצי תקשורת בינינו לבין ילדינו מחייבת אותנו לבסס תשתית של יחסים, בהם ניתן לשתף זה את זה ולסמוך זה על זה. תשתית של יחסים טובים, מאפשרת להורה להיות מוזמן למעורבות בחיי ילדו: הילד רואה בהורה אדם שיכול להדריך אותו, אדם שאפשר לסמוך עליו. במערכת יחסים כזו, יש אמון ותקשורת. במערכת יחסים כזו, אין צורך בהפעלת מנגנוני סינון או בילוש, הן בחיים הממשיים והן בחיים הוירטואליים.ילדה בת עשר חוותה חרם של בני כיתתה, אשר התרחש דרך הפייסבוק. למרות המצוקה הגדולה, היא לא פנתה להוריה. היכרותה הקודמת עם תגובותיהם הביקורתיות של הוריה, הרתיעה אותה: היא הניחה ששוב יחפשו ההורים במה היא אשמה, יפנו אליה אצבע מאשימה וישוו אותה לאחותה, שהיא ילדה חברותית. תחושת הבדידות שלה הלכה וגברה. היא הייתה זקוקה לעזרה ולתמיכה, אך חששה לשתף את בני משפחתה במצוקתה. מחנכת הכיתה זיהתה שינוי בהתנהלותה של הילדה. המחנכת קראה לילדה לשיחה, בה חשפה בפניה הילדה את המתרחש. הצוות החינוכי של בית הספר יזם פעילות כיתתית בנושא. במקביל, הילדה זכתה לסיוע פרטני, בשילובה חזרה בחיים החברתיים בכיתה.מחנכת הכיתה יידעה כמובן את ההורים במתרחש. ההורים הביעו כאב וצער, בשל העובדה שהם לא היוו כתובת עבור ביתם. הבנתם שרצון להשפיע, המיושם באמצעות ביקורת והטלת עונשים, סופו ליצור ריחוק, חשש וחוסר אמון – אפשרה להם ליטול אחריות על תפקידם, ולהניע שינוי, אשר יאפשר להם להוות כתובת עבור ביתם בכל עת.ולסיכוםהמחשב הינו חלק נוכח, משפיע ומשמעותי בעידן המודרני – בחיינו ובחיי ילדינו. הורים אשר יגבשו עמדה חיובית כלפי תחום האינטרנט, יכירו הן ביתרונותיה של מדיה זו להתפתחות ילדם, והן בצורך בנוכחות הורית משפיעה גם בתחום זה. נלווה את ילדינו בביטחון ובאהבה בצעדים הראשונים שלהם בעולם הווירטואלי, תוך בילוי משותף, ובחירת המשחקים המתאימים והאתרים בהם נעודד גלישה. הילדים יוכלו להעשיר ולהרחיב את החוויות שלהם, על ידי חשיפה בטוחה לחוויות, הן בעולם הפיזי והן בעולם הווירטואלי. בכל אחד מהמרחבים הללו הם ירכשו מיומנויות יעילות ומקדמות, אשר מעשירות אותם ומאפשרות להם תפקוד בחיי היום יום. נוכחות הורית גם במרחבים הווירטואליים תאפשר לילדינו חווית גלישה מעשירה, נעימה ובטוחה. כאשר ערוצי התקשורת בינינו יהיו פתוחים, נצייד אותם במיומנויות לגלישה באופן עצמאי ואחראי ונהווה עבורם כתובת לשיתוף, התייעצות והושטת עזרה. הם יוכלו להיות סמוכים ובטוחים, כי אנו נמצאים עבורם בעולם הממשי, מלווים אותם, נוכחים בחייהם ומהווים עבורם סמכות – הם יכולים לסמוך עלינו הן בנושאים הקשורים בעולם הממשי והן בנושאים הקשורים בעולם הווירטואלי. מיכאלה צמח, מנחת קבוצות הורים ומרצה במדרשה להכשרת מנחים.אורית רוזנבוים, M.S בפסיכולוגיה חינוכית יישומית, מרצה בכירה במדרשה להכשרת מנחים – מכון אדלר.

 
 
אליפות הסייבר תשע"ז- קוד מאנקי
מבט לחודש
חינוך חברתי
תחומי דעת
הנהגת הורים
לוח חופשות חגים
"בית ספר לוי אשכול"-לוד, בעיתונים המקומיים
פינת היועצת
זמן לשחק
תרגיל למידה בחרום
נוהלי כניסה לבית הספר
מרחב טיולים
חינוך לפסגות
לומדים ונהנים
טפסים להורדה
זכויות הילד
זהירות ברשת
ספורי התנ"כ לילדים
האחר הוא אני
ספרי לימוד וציוד לימודי לתשע"ז
אתרי בוגרים
למידה בשעת חירום






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS